‫תגובות לפוסט: "מה הבעיה עם התכנית הכלכלית של נתניהו?"‬

‫מאת: איתי‬

‫איתי‬ — Mon, 13 Jul 2009 13:17:40 +0000

אנחנו לא מכירים, אבל אני מכיר את הכתיבה שלך מהבלוג האישי ואני יודע שאתה לא "אחד מההם", ועדיין אתה בוודאי מכיר בכך שמסה קריטית כמו זו שנדרשה לייצר את אירועי אפשר אחרת אפשר לגבש כיום רק בתל אביב. רק בתל אביב אתה יכול לכרוך ביחד מסר עקבי נגד כיבוש + סוציאליסטי + ליברלי + סביבתי אמיתי ולקבל סדר גודל של מאות אנשים שיצאו מהבית ויגיעו לאירוע. לא רק שזה לא יעבוד בקרית ים, זה גם לא יעבוד בראשון לציון.

כדי לייצא את המהפכה של עיר לכולנו, אפשר אחרת וכו' לערים אחרות (יהודיות או ערביות) נדרשת מודיפיקציה רצינית ביותר, שלא נראה לי שמישהו מאיתנו יודע לעשות אותה. כל זמן שלא נכיר בכך נישאר בבועה סגורה, לא משנה לאיזה מקום נעבור דירה (שיהיה בהצלחה), כדוגמת בועות הבלוגרים תומכי חד"ש ותומכי תי"מ (כמוני)
בבחירות 2009.

לגבי היעדר סולידריות בחברה הישראלית אני מסכים במאתיים אחוז. הרבה אנשים חושבים שחמלה=סולידריות, והם טועים.

‫מאת: אורי סבח‬

‫אורי סבח‬ — Mon, 13 Jul 2009 11:35:08 +0000

איתי – אין לך מושג כמה אני שמח לעזוב את תל אביב (עוד שבוע). ככה כבר לא יהיו לי "חבריםתלאביבייםסמולנים". וככה אני כבר לא אהיה "אתם-שם-הסמולנים-בתלאביב-שלא-יודעים-איך-נראים-החיים-מצפון-לירקון-וממזרח-לאיילון". רבאק – הייתי בעיר המסריחה הזו רק 3 שנים. רוב החיים עברו עלי בקרית ים ובירושלים, עם גיחות קלות לחיפה. תן לי שחרור מהתווית התל אביבית הזו.
אני מקווה שאפשר לתת למאבטח הרוסי / אתיופי / דרוזי קצת יותר קרדיט ממה שאתה ואני נותנים לו בדרך כלל. אני חושב שהוא יודע שיש מדרג של דפוקים בחברה הישראלית (פלסטינים בשטחים -> פלסטינים בישראל -> לא יהודים בישראל -> עולים חדשים בישראל -> עולים ותיקים בישראל -> תושבי הפריפריה -> הסמולנים-בתל-אביב-שלא-מבינים-מהחיים-שלהם).
אני מניח שרוב האנשים (כולל אני) מתעניינים בחלק/רוב הזמן בשאלה "איך אני מטפס לשלב הבא בסולם". יכול להיות שהם עסוקים גם בשאלה "איך אני יכול לדפוק את האנשים שנמצאים מתחתי בסולם". אבל הם יודעים שיש סולם.
אני לא מתעלם מהבעיה שהעלית. גם אני לא יודע מה הפתרון. אבל אני חושב שאפשר לדבר עליה גם כאן, גם בתל אביב, וגם עם המאבטח בסניף הדואר.
ואגב – לגבי סעיף ג' שלך: כדאי להתחיל ולבקש מעובדי הדואר עם הקביעות והפנסיה (יש עדיין כאלה?) להפגין סולידריות עם המאבטח בכניסה, ולא בכיוון ההפוך. מנסיוני המועט במקומות עבודה (בתחום התקשורת), קשה לבקש מעובדים להפגין סולידריות כלפי הקולגות שלהם (הסמולנים-יאפים-תלאביביים-שאוכלים-אתם-באותן-מסעדות-מפונפנות-בשדרות-רוטשילד). אז הבעיה היא לא רק עם עובדי חברות כוח האדם והקבלן. הבעיה היא עם כולם.

‫מאת: איתי‬

‫איתי‬ — Sun, 12 Jul 2009 20:35:03 +0000

אורי,

במלים "המאבק הוא על שוויון. וסולידריות. ודמוקרטיה." הראית בעיקר את גודל האתגר

סליחה על הסטיגמות אבל למאבטח הרוסי / אתיופי שעומד בכניסה לדואר ובשירותו הצבאי היה מגבניק
א. אין כוח לשמוע את החברים התלאביבים שלך מדברים על פשעי הכיבוש (דיסוננס קוגניטיבי שהרי הוא-הוא היה נציג הכיבוש עד השחרור)
ב. לא מעניין בגרוש אי שוויון בהקשר של אפליית פלסטינים אזרחי ישראל, קל לו יותר להפנים את המסר שהם גיס חמישי. וחוצמזה לשיטתו אין שוויון חובות אז למה שיהיה בזכויות
ג. לא מעניין בגרוש סולידריות עם עובדי הדואר, אלה שיש להם וועד וקביעות ופנסיה (בניגוד אליו)
ד. דמוקרטיה? מה זה? זו הסיסמה הזו שהמיעוט (זהבה גלאון, אהרן ברק וכו) מנפנף בה כדי לכפות את רצון המיעוט על הרוב.

כאמור אין לי פתרון אבל נדמה לי שממעמקי תל אביב קשה לכם לראות את עומק הבעיה.

‫מאת: אורי סבח‬

‫אורי סבח‬ — Sun, 12 Jul 2009 15:09:21 +0000

אני חושב שהמאבק הוא על שוויון. וסולידריות. ודמוקרטיה. אלה "סיסמאות שמאלניות" שכל אדם יכול להבין, ואני חושב שרוב הציבור גם יכול להזדהות איתן.
שוויון בין בני אדם, גם בין יהודים לערבים. סולידריות עם בני אדם שנפגעים מהמדיניות הכלכלית – גם אני, גם אנשים שמתחת לקו העוני, וגם פליטים ומהגרי עבודה. ודמוקרטיה לכולם – בלי תנאים ובלי אבל.
אלון – אתה צודק שלא בכל הפגנה צריך להגיד רק "כיבוש כיבוש כיבוש", אבל מה לעשות שהוא רלבנטי מאוד גם למציאות החיים הכלכלית שלנו. הוא עולה לנו הרבה מאוד כסף, וצריך לממן אותו איכשהו.
גם טענות נגד קפיטליזם חזירי נראות לי קשורות למאבק נגד גזירות כלכליות, לא?

‫מאת: איתי‬

‫איתי‬ — Sun, 12 Jul 2009 14:08:57 +0000

שניכם צודקים.

מצד אחד מי שמדבר על פשעי הכיבוש מאבד את היכולת לשדר ל-95% מהציבור היהודי בישראל ולכן על היכולת לשנות משהו במפה הפוליטית. תראו את חוכמתה של שלי יחימוביץ'

מצד שני מי שמשתתק לגמרי בנושאי הכיבוש הוא צבוע ומוצא את עצמו אחראי לתקומתו של פשיזם-לייט. תראו את אווילותה של שלי יחימוביץ'

זו בדיוק תקרת הזכוכית הנמוכה מאוד של "אפשר אחרת" – רוב האנשים שיגיעו ויתלהבו הם ממילא מצביעי חד"ש או מרצ, והאריזה החדשה והרעננה בהחלט מלהיבה, אבל כמה מצביעי ליכוד וש"ס היא תוכל למשוך – אפס.

איך שוברים את כיפת הזכוכית – אם הייתי יודע אולי הייתי ראש ממשלה.

היחיד שהתקרב היה עמיר פרץ ואנחנו יודעים מה יצא מזה בסוף (וגם איך קראו לו מצביעי חד"ש בהפגנות בזמן מלחמת לבנון).

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Fri, 10 Jul 2009 15:25:06 +0000

ולי דווקא נמאס מניסיונות לסבן. כל עוד יש כיבוש לא תהיה כלכלה שיוויונית והוגנת. אנשים גם יודעים את זה בסך הכל.
שמחתי להיות במקום שמספר את הסיפור כפי שהוא ולא מפחד לדבר בקול ברור.
אם השמאל שילם על משהו לאורך השנים זה היה בניסיון לברוח מנושאים קשים בשביל לגייס אנשים מהימין.
בסוף, אנשים יודעים מי אתה גם כשאתה מנסה למרוח אותם, ומריחים את חוסר האמינות ואת הפחד שלך. עדיף להיות גאה בזהות הזאת ולשכנע בצורה ברורה בדרך שלך.
היה קצת לח, מצד שני, וקצת ארוך. יש במה להשתפר.

‫מאת: אלון‬

‫אלון‬ — Fri, 10 Jul 2009 07:40:32 +0000

אני מקווה שמשהו מהמסר שלי יעבור.
היתה הפגנה זוועתית
באתי להפגנה נגד התקציב וחוק ההסדרים
ומצאתי את עצמי בהפגנה שמאלנית נגד הכיבוש ונגד הקפיטליזם.
עם כל הכבוד להתנגדות לפשעי הכיבוש (ויש כבוד), כאשר אדם מין השורה בא להפגין נגד התקציב, הוא מצפה לראות הפגנה נגד התקציב, לא נגד הכיבוש, לא נגד הימין, ולא נגד החימוש הגרעיני באיראן. וכן, אפשר להפריד בין הדברים! אל תחרטטו לי.
מה שעשיתם בהפגנה היה ירי ברגליים של עצמכם. יש המוני אנשים, גם בקרב המרכז והימין שמתנגדים לתקציב, במקום לכוון אל כלל האוכלוסיה, אתם התעקשתם לערב נושאים חיצוניים בהפגנות, ולכוון אותן לקהל היעד המצוצם שהוא השמאל הקיצוני הסוציאלי. הגישה הצדקנית הזאת תביא אתכם, כרגיל, להישגים מינורים וחסרי תוכן במקרה הטוב.
בהצלחה בהמשך…