מאת אורי סבח | בקטגוריה זכויות
יום רביעי 30 בדצמ', 2009
על שולחננו הפעם – בעיקר סלט של לינקים והפניות.
נתחיל בגמר הישרדות, שמקורות יודעי דבר אומרים שמשודר ברגעים אלה ממש. קו לעובד הפיקו פרומו לגמר הישרדות האמיתי. אם עדיין לא ראיתם אותו, הנה הוא לפניכם:
בינתיים ממשיכים להפריט את שירות התעסוקה, מערכת החינוך, ואת שירותי המחאה. כל אחד מהנושאים האלה מעצבן ובעייתי – הכוונה להרחיב את תוכנית ויסקונסין (aka "אורות לתעסוקה") למרות שלפי כל המדדים האובייקטיבים, התוכנית המופרטת דווקא יעילה פחות משירות התעסוקה הממשלתי; התוכנית להפריט את המכינות הקדם-אקדמיות שמן הסתם תשפיע על המדיניות הפדגוגית וגם על תנאי ההעסקה של המרצים. ובכלל – מתקפת ההפרטה הכוללת, שמולה אנחנו עומדים בדרך כלל בודדים, אנשים-אנשים, ארגונים-ארגונים, ולא כחלק ממאבק פוליטי של מחנה שמאל מגובש.
אבל אני רוצה לספר לכם על הפרטה אחרת שמתרחשת בחסות הכנסת. הפרטת הגזענות. כן כן, לא רק דברים טובים מפריטים כאן, גם דברים רעים.
אתם זוכרים את "בלי נאמנות אין אזרחות"? הסיסמה של המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה הנוכחית? מסתבר שחוק הנאמנות מקודם בימים אלה בכנסת, אבל בגרסה המופרטת שלו. אם הכנסת תאשר את החוק שמקדמת הקואליציה (שהוא בעצם יוזמה של חברי כנסת של קדימה, לידיעת כל "האסטרטגים" שהצביעו לציפי) – אפשר יהיה להגיד ש"בלי נאמנות אין זכות מגורים בישובים קהילתיים בגליל ובנגב".
כמו הרבה חוקים מפלים וגזעניים, החוק לא מדבר על יהודים וערבים, גם לא על סטרייטים והומוסקסואלים או על עשירים ועניים. כל מה שכתוב בהצעת החוק הוא שוועדת קבלה תבדוק את "התאמת המועמד לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו הוגדרה בתקנון היישוב הקהילתי" (ההדגשה שלי – א"ס).
תוסיפו לזה את כל התקנונים ביישובים הקהילתיים שבאורח פלא מתחילים להשתנות לאחרונה לכיוון "ערכי התנועה הציונית, מורשת ישראל, ויישוב ארץ ישראל; קהילה המציינת את מועדי וחגי ישראל" ותקבלו תערובת מוכרת בסגנון: "בלי נאמנות – אין אזרחות". נערי הגבעות יוכלו להתקבל לישובים הקהילתיים בנגב ובגליל. אני לא.
וזה מעצבן. זה מעצבן כי מישהו מרשה לעצמו לדרוש ממני להצהיר על נאמנותי לפני שהוא ירשה לי לגור בישוב שהוקם על אדמות מדינה (או אדמות שהפכו לאדמות מדינה אחרי שהופקעו מבעליהן); כי אם אין נאמנות – אין מגורים בגליל. זה מעצבן כי מישהו מרשה לעצמו לתת לי ציון על רמת הציונות שלי ולקבוע אם אני ציוני מספיק (מציין את חגי ומועדי ישראל) או ציוני בקושי (אוכל חמץ בפסח, לא מתפלל ביום כיפור); כי אם אין מורשת ישראל – אין מגורים במשגב. זה מעצבן בגלל עוד כל כך הרבה סיבות.
אבל לא כדי להתעצבן התכנסנו כאן. ביום חמישי הבא מתארגנת פגישה של פעילים במשגב נגד החוק החדש, שינויי התקנון, וגם במחאה על המעורבות של המועצה האזורית משגב בנושא. הפרטים בלינק הזה. אתם מוזמנים להגיע, ועוד יותר – מוזמנים להודיע לחברים צפונים שאתם חושבים שירצו להגיע. אנחנו מבטיחים לקבל את כולם (אפילו מצביעי קדימה).
מאת אורי סבח | בקטגוריה אירועים, זכויות
יום שלישי 1 בדצמ', 2009
אחד התהליכים האנטי דמוקרטיים המתרחשים לאחרונה הוא הקמת גדרות. יש גדרות הפרדה ומכשולים פיזיים. ויש גדרות שמוקמות בעזרת מילים ותקנונים. אני מתכוון לשינויים שנעשים לאחרונה בתקנוני הישובים הקהילתיים במשגב. מעתה, כדי להתקבל לישובים ששינו את התקנון שלהם, על המועמד להיות לא רק בעל אמצעים, עליו להיות גם ציוני. מי יקבע מה זה ציוני? מי יישב בטריבונל שימדוד את אורך ציציות הציונות של המועמדים? ובאיזה זכות? האם בבחירות הבאות יוצאו מהקלפי במצפה אבי"ב פתקי ההצבעה של המפלגות שסמלן ו, ד, שס, ג, עם? על כך אין תשובה בתקנון.
הכניסה רק ליהודים דמוקרטים סובלנים
ועדיין לא דיברנו על הזכות שנטלו לעצמם אנשים הגרים בישוב כלשהו להקים סביבו גדר, להפקיד אדם שישמור בש"ג (ככל הנראה תמורת שכר מינימום), ולבדוק את תעודותיהם, מחשבותיהם ואמונותיהם של המבקשים להיכנס בשער.
אחד הדברים היפים בתקנון החדש של מצפה אבי"ב (כמו גם בזה של מנוף) הוא השימוש בקלישאה "יהודית ודמוקרטית". אני חושב שכדאי לקיים דיון על המנטרה הזו, שחוזרת מפיהם של דוברים רבים – גם "יהודים" וגם "דמוקרטים" נוהגים להשתמש בה (למרות, אגב, שבמגילת העצמאות של המדינה היהודית – "היא מדינת ישראל" – לא מופיעה כלל המלה דמוקרטיה). שימו לב – ברוב הפעמים שמישהו אומר "יהודית ודמוקרטית" בתחילת המשפט, הוא מתכוון בהמשכו לקעקע את הדמוקרטיה, או להגדיר מחדש את היהדות.
אבל לא כדי לקיים דיון על דמותה של "המדינה היהודית בארץ-ישראל" נתכנסנו כאן. רציתי רק להזמין אתכם לערב שירי מחאה שייערך ביום חמישי הזה במנוף. ג'נינה, שהגיעה לשם מדרום אפריקה, נזכרה בבושה שחשה בתור לבנה תחת משטר האפרטהייד (ששש… אסור להגיד אפרטהייד), אז היא ארגנה ערב שירים.
ביום חמישי הקרוב ישוררו גם נגד גדרות אחרים – גרילת תרבות ישוררו באבו דיס נגד גדר ההפרדה, כך שלא תוכלו להתחמק מהפואטיקה של הגדרות.
וזו כמובן הזדמנות מצוינת לשלוח אתכם שוב למצעד זכויות האדם שיתקיים בשבוע הבא, 11/12 בתל אביב. זה כבר מדרום לחדרה וממזרח לאיילון (אם גם תל אביב רחוקה לכם מדי – בקרו לפחות בבלוג). כל מי שכואבת את הגדרות, ההגבלות, והגזענות המשתוללת חייבת לבוא.
ועוד אירוע חשוב: ועידת העשוקים, במוצאי השבת הקרובה, 5/12, בשעה 18:30 בגן לוינסקי בתל אביב.
מאת יונתן ליבנה | בקטגוריה זכויות, כללי
יום חמישי 19 בנוב', 2009
הנה אחד הסיפורים האופטימיים מהשבועות האחרונים:
חברת קרוקר, כך מסתבר, דואגת למיתוג שלה. כנראה שאיזה מחקר פנימי הראה שהיא מזוהה מידי עם ערבים ורוסים. לא טוב לעסקים.אבל, אל דאגה. לאתי ודוד לוי, בעלי קרוקר, יש פתרונות: נתעמר בערבים וברוסים שעובדים אצלנו, נדחוף אותם לפיטורים, נמנע מהם שכר. בלעדיהם לא יעמוד עוד דבר בדרכה של קרוקר להיות המותג החדש של כיכר באזל.
מה אופטימי בסיפור?
א. אחד המנהלים הזוטרים בחברה בחר להוציא את הסיפור לתקשורת – יש עוד צדיקים בסדום.
ב. התקשורת פרסמה. ובגדול.
ג. הלא יאומן קרה – משרד התמ"ת מצא את המשאבים להתערב!
יש קבוצה בפייסבוק שמקדמת חרם צרכנים ומשמרות מחאה מול חנויות החברה. אפשר להשיג שם מידע נוסף. הצטרפו והזמינו חברים.
מאת אורי סבח | בקטגוריה אירועים, זכויות
יום שני 16 בנוב', 2009
יושב לו אדם בבוקר וקורא את כותרות האתרים. בין הפחדה לתדהמה מסתננת לתודעתו ההבנה שהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הופכת אט-אט למדינת משטרה. מדינת "האח הגדול" שבה השלטון שומר מידע על כל אזרח וממיין כל אזרחית לפי דעותיה. ואני לא מדבר על הרייטינג של קשת אתמול בערב. וגם לא על איראן.
את המידע על איך אנחנו נראים, מה טביעת האצבע שלנו, ומה אכלנו לארוחת בוקר המדינה תחזיק במאגר אחד. את רשימת האזרחים שמוכנים לחתום על הצהרה הקובעת כי "מהותו הישראלית-ציונית של הישוב מודגשת בחיי היומיום באמצעות ציון חגי ישראל בצוותא, קיום פעילות לנוער סביב שנת בר המצווה והשתלבות בני החברים בתנועות נוער ציוניות תוך כדי נטילת חלק בעשייה הציונית" תחזיק הסוכנות היהודית במאגר אחר. וכל מה שצריך לעשות זה לשים עמדה בכניסה (המבוצרת) ליישוב הציוני, ובה ישים כל אזרח (יהודי) את אצבעו (הדוגלת ברוח חזון מגילת העצמאות) כדי שתאושר כניסתו לתוך היישוב (ששם בראש מעייניו את ערכי ההתיישבות, הציונות, מורשת ישראל, ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ברוח חזון מגילת העצמאות של מדינת ישראל, הסובלנות וכבוד האדם).
מצלמה הדוגלת בערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית
אם גם אתם מרגישים שזכויות האדם הבסיסיות שלכם בסכנה – בואו ב-11/12 למצעד זכויות האדם הראשון בישראל. אם גם אתם מרגישים שמשהו יסודי מתערער מסביב, שהגזענות ושנאת האחר מרימה ראש (נגד פלסטינים בשטחים הכבושים, נגד פליטים, נגד פלסטינים בישראל, נגד שמאלנים, נגד יוצאי אתיופיה, נגד הומוסקסואלים), אם גם אתם מזדעזעים מהחקיקה האנטי-דמוקרטית, כדאי שתבקרו בבלוג החדש של האגודה לזכויות האזרח.
ובינתיים – תעבדו על כישורי הסובלנות וכבוד האדם שלכם. זה גם חלק מהתקנון החדש של היישובים (הציוניים) במשגב. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, לא?
מאת אורי סבח | בקטגוריה זכויות
יום ראשון 15 בנוב', 2009
מחר תעלה הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי על שולחן הכנסת. כבר נכתב כאן בעבר על סכנות החוק המוצע.
ח"כ דב חנין מחד"ש, שהיה המתנגד היחיד להצעת החוק כשהובאה לקריאה ראשונה עוד בכנסת הקודמת, אמר היום שעדיין ניתן לעצור את החוק. לדבריו, "היום שותפים להתנגדות לחוק רבים וטובים במערכת הפוליטית. המחאה וההתגייסות הציבורית מסוגלות למנוע את אישור החוק". חנין קרא בשבוע שעבר לראש הממשלה להורות על דחיית ההצבעה הסופית בחוק כדי לשקול שוב את השלכותיו נוכח המחאה המתרחבת. אבל מכיוון שקשה לצפות מביבי להפגין אכפתיות ודאגה לזכות האזרחים לפרטיות, יכול מאוד להיות שחברי הכנסת במליאה יכריעו את גורל ההצעה.
חייל אמריקאי מתרגל שימוש במאגר ביומטרי בבגדאד. בקרוב במשרד הממשלתי הקרוב לביתכם
שי קסירר, מפעילי המאבק נגד הצעת החוק כותב שיש עוד מה לעשות. הנה ההצעה שלו:
נכון לעכשיו המאמץ מתרכז בלשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד הסתייגות על סעיף 10 (הסעיף העוסק במאגר עצמו), וכך להחזיר את החוק למטרתו המקורית של יצירת תעודות זהות הקשות לזיוף.
מי שיכריעו את הכף בסוגיית המאבק במאגר הביומטרי יהיו כנראה חברי הכנסת של ישראל ביתנו והליכוד. בליכוד כבר מתנדנדים (ע"פ יונתן ליס בהארץ), ובישראל ביתנו מרבית הח"כים מתנגדים, אבל מחכים לשמוע רשמית את הכרעתו של ליברמן.
לכן אתם מוזמנים לפנות לח"כים ולבקש מהם: "להתנגד למאגר הביומטרי: להצביע בעד ההסתייגות על סעיף 10, או להתנגד לחוק בכללותו" – באמצעות הודעות מייל, SMS, פקסים וטלפונים.
והערה אישית – מייל, מכתב פקס או שיחת טלפון לנבחר ציבור הם תמיד רעיון טוב. גם אם הוא לא הנבחר שלך, וגם אם היא לא תמיד עונה. מניסיון – בפעמים שהם כן עונים עשוי להתפתח דיאלוג מעניין, ולפעמים גם מועיל.
מאת אורי סבח | בקטגוריה אירועים, זכויות
יום שני 27 ביולי, 2009
הבלוג הזה עדיין לא סגור על עצמו. מה בדיוק אנחנו רוצים מהמקום הזה, מהאתר הזה מההתארגנות הזו. אתם, כאמור, יותר ממוזמנים להשתתף בדיון הזה, להעלות הצעות, לשלוח מיילים, לקרוא קריאות שטנה, להציע לתלות את כל הסמולנים בכיכר העיר, לפוצץ אותם במכות, לשלוח אותם לעזה.
נראה שזה הבון-טון כרגע. עירית לינור וקובי אריאלי הציעו בתוכניתם בגל"צ לנפח לאנשי "שוברים שתיקה" את הצורה, בעקבות הדו"ח שהוציא הארגון על מבצע "עופרת יצוקה" (לחצו לשמיעת הקטע), משרד החוץ מנסה לסתום את הפה (ואת התקציב) של הארגון. הוויכוח כרגע לא קשור בכלל לתוכן של הדו"ח, לעדויות עצמן, לשאלה אם הן מייצגות את המציאות ואת מה שאירע במהלך מבצע "עופרת יצוקה". הוויכוח הוא על עצם הזכות של אנשים להחזיק בדעות מסוימות. זה אותו הדיון על "חוק הנכבה", בגרסאותיו השונות, על "החוק למניעת הסתננות", המציע הטלת עונשי מאסר כבדים על מתנדבים ופעילים המסייעים לפליטים. המטרה היא לסתום את הפה לכל מי שסוטה במקצת מהעמדות שבלב הקונצנזוס (אם אי אפשר, לצערנו, לפוצץ אותו במכות).
המאבק הזה הוא לא מאבק קוסמטי על סגנון, על איך צריך לנסח את הביקורת. זה ויכוח על זכויות בסיסיות כמו חופש הביטוי. אז לפני שאנחנו שוקעים בג'יהאד של בני אור נגד בני חושך, כדאי להחליט מה הם כללי המשחק של הדמוקרטיה הזו, שאנחנו מתיימרים להיות חלק ממנה.
ואם אתם רוצים פרטים על הג'יהאד של בני האור בבני החושך, תוכלו למצוא אותם בין עשרות העדויות של שוברים שתיקה:
עדויות מצולמות נוספות ניתן למצוא ביוטיוב, עדויות אחרות ניתן למצוא כאן, ואת הדו"ח של שוברים שתיקה ניתן לקרוא במלואו כאן (בקובץ PDF). וכשירות אחרון לדמוקרטיה הישראלית – הנה הזמנה לכנס שעורך ארגון "רבנים לזכויות אדם" ביום רביעי הקרוב, ערב ט' באב, תחת הכותרת "האם זה אנחנו? משפט מוסר דת ואמת בעקבות "עופרת יצוקה".
מאת אורי סבח | בקטגוריה זכויות
יום שישי 24 ביולי, 2009
חוק המאגר הביומטרי שמקדמת הכנסת עלול להביא למצב שבו מאגר מידע אחד יכלול פרטים אישיים של כל אזרח. לא מדובר כאן בסתם מידע כמו מספר תעודת זהות, אלא במידע אישי ששייך רק לנו – טביעות אצבע, איך אנחנו נראים.
תארו לעצמכם מצב שבו כל סיסמאות האינטרנט שלנו מוחזקות במקום אחד, באחריות של משרד ממשלתי. זה בערך מה שיהיה כאן, כאשר טביעות האצבע שלנו, סריקה ממוחשבת של תווי הפנים שלנו, דוגמאות חתימה ועוד פרטים מזהים יהיו במאגר אחד, שהמפתחות אליו יהיו בידי הממשלה. מצלמות רחוב יוכלו לזהות כל אחד בכל מקום, מידע פרטי יהיה ניתן לשליפה באמצעות טביעות אצבע, ועוד לא דיברנו על הסכנה שבדליפת מידע כזה לגורמים לא רצויים.
ביום שני הקרוב אמור החוק לעלות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, כך שאין הרבה זמן להיאבק בו. אם זה מטריד גם אתכם – בואו להפגנה מחר, מוצאי שבת, ברחבת הסינמטק בתל אביב, בשעה 20:00. פרטים נוספים ודרכים נוספות להיאבק בחוק, תמצאו באתר no2bio.org.
ביום שני הקרוב אמור החוק לעלות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אין הרבה זמן להיאבק בו
תגובות אחרונות