שמאלה |

הטלוויזיה החברתית עושה עבודה מצוינת בדרך כלל, ומצליחה לעשות תקשורת וטלוויזיה כמו שהן אמורות להיות: נשכניות, ביקורתיות. בתוכנית ביקורת התקשורת השבועית, למשל, סקרה יפעת סולל, מפעילות "אפשר אחרת", את סיפור תפיסתו של "המחבל היהודי" יעקב טייטל – סיפור שתפס לכמה שעות את כותרות העיתונים, וגם זה כמעט בטעות.

ולמי שפספס – גם דורון רוזנבלום התייחס לתופעת "העשבים השוטים".

תקציב המדינה, חוק ההסדרים, רפורמה במיסוי, תהליכי ייעול, רפורמה במינהל מקרקעי ישראל – אוסף של מילים לא כל כך ברורות, שמנותקות בדרך כלל ממציאות היום-יום שלנו. אבל בסופו של דבר, המילים האלה משפיעות על הכיס של כולנו, ולא רק על הכיס – גם על אופי החברה שבה אנו חיים, על הבריאות שלנו, על הביטחון שלנו, על החיים שלנו. אז הנה הסבר קצרצר על חלק ממילות הקוד האלה, כדי שנדע טוב יותר על מה צריך להיאבק.

(זה מתוך הפלאייר המצוין שחיבר יונתן לקראת האירוע הערב):

ממה מורכבת התכנית הכלכלית של נתניהו?

[1] ספר התקציב (למעשה, ערמה של ספרים) – שבהם נקבעים הקיצוצים במשרדי הממשלה. מדובר בקיצוצים כמעט בכל משרדי הממשלה ודווקא בסעיפים החברתיים והסביבתיים החשובים ביותר. "כמעט בכל משרדי הממשלה" מכיוון שתקציב הביטחון וסעיפי ההתנחלויות ממשיכים לגדול גם בתכנית הזו.

[2] חוק ההסדרים (למעשה, ערמה של חוקים) – חוק המורכב מעשרות רבות של חוקים ורפורמות בנושאים כלכליים ולא כלכליים: משנים שיעורי מיסים, מפריטים שירותים חברתיים, מבטלים חוקים שכבר התקבלו ועוד ועוד. הכוח של חוק ההסדרים טמון בכך שמצביעים עליו בכנסת כמקשה אחת ובצמוד לתקציב – כך נמנע דיון בכל סעיף לכשעצמו, ומופעלת לגבי החוק משמעת קואליציונית הדוקה (משום שאי העברת התקציב בזמן משמעותה נפילת הממשלה). מדובר בכלי שמנוגד לכללי המשטר בארץ ואשר ספג ביקורת משפטית קשה. בניגוד לתהליך צמצומו בשנים האחרונות, חוק ההסדרים של נתניהו כולל סעיפים ונושאים רבים מאי פעם.

[3] חוקים בקידום מהיר (למעשה, חלק מחוק ההסדרים) – שורה של חוקים שהממשלה נאלצה להפרידם למראית עין מחוק ההסדרים, בגלל הלחץ המשפטי. בפועל גם הם מקודמים בכנסת בחקיקה מזורזת כחלק מהתכנית הכלכלית. כאן תוכלו למצוא למשל את הפרטת קרקעות ישראל.

מה כל כך גרוע בתכנית?

היא מורידה לנו את השכר (קיצוץ דמי ההבראה, תשלום נוסף למס הבריאות) ומייקרת את החיים (העלאת המע"מ, ייקור המים, ועוד);

היא לוקחת את כל זה מאיתנו, ונותנת לאלפיון העליון ולבעלי התאגידים (הורדת מס הכנסה לעשירים, וצמצום במס החברות);

היא מעמיקה את אי-השיוויון בחברה ופוגעת באוכלוסיה הערבית ובנשים (בשורה ארוכה של פגיעות בשירותים חברתיים, במימון רשויות מקומיות ערביות ועוד);

היא לא מתמודדת עם המשבר החברתי ורק צפויה להעמיק את האבטלה והעוני;

היא לא מתמודדת עם המשבר הסביבתי ולא נותנת סמכויות ותקציבים למשרד להגנת הסביבה;

היא מעמיקה את המשבר המדיני דרך תקצוב מאסיבי של ההתנחלויות ושל מפעל הכיבוש.

מה הקשר לדמוקרטיה?

[א] העברת עוד ועוד סמכויות שלטוניות מהציבור הרחב לידיים של אוליגרכיה כלכלית צרה (הפרטות נרחבות במשרדי הממשלה, במערכת הרווחה ובשירותים חברתיים נוספים);

[ב] שלילת זכויות אדם במסווה של תכנית כלכלית – חוק ההסדרים כולל שורה של צעדים אנטי-דמוקרטיים, שלילת זכויות מחשודים ואסירים, צמצום סמכויות הרשויות המקומיות והארכת שלטונן של ועדות קרואות, יצירת מנגנונים לשלילת קצבאות מזכאי הביטוח הלאומי, ולהטלת קנסות עליהם ללא כל הליך משפטי.

[ג] ביטול מהותי של עקרונות הדמוקרטיה (דיון ציבורי, השמעת התנגדויות, הכרעה מושכלת ומודעת). הממשלה דוחפת לשינויים דרמאטיים בחברה ובכלכלה בארץ במסע חקיקה חפוז וכוחני ובאמצעות חוק ההסדרים, בלי תהליך של ביקורת ציבורית ובחינה מקצועית, תוך זלזול גמור ביסודות הדמוקרטיה.

איפה מתחילים את הדיון על מה צריך, ומה אפשר, ומה דחוף יותר? ובמה נחוץ להיאבק בדיוק עכשיו?

האם זה הפער החברתי? הכיבוש הזמני-קבוע? הפגיעה בדמוקרטיה כפי שהיא מתבטאת בחוק ההסדרים ובהצעות חוקי הנאמנות והגזענות השונים? היחס לזרים, הגזענות הלא-סמויה? מה גורם לכם תחושת קבס מעיקה יותר על הבוקר?

האירוע ביום חמישי עוסק בתוכנית הכלכלית של נתניהו, ובדברים הרעים שכלולים בה – בתחומי הרווחה, המיסוי, הגדלת הפער בין עשירים לעניים, פגיעה בסביבה, ועוד ועוד (ועוד). רבים וטובים כתבו הרבה דברים חשובים על הנושאים האלה. דו"חות פורסמו. הצהרות שוחררו. כדי שהמידע הזה לא יילך לאיבוד בתהום הנשייה הוירטואלית של האינטרנט, ריכזנו לכם בעמוד חדש כמה נושאים, עם כמה לינקים. זה רק טעימה קטנה, על קצה המזלג.

אתם מוזמנים לבחור את הנושא שהכי מרגיז אתכם, לקרוא עליו קצת יותר. בכל הנושאים האלה צריך לטפל, לא חייבים לקחת מספר – פשוט תבואו ביום חמישי ונתחיל משם.

ואם שכחנו נושא מסוים, או לינק חשוב – תוסיפו כאן למטה, בתגובות. או במייל.

איציק ספורטא כותב באתר "העוקץ" על התקציב שאו-טו-טו בא, מה מתחבא בו, ולמה חשוב להיאבק בו ובמה שהוא מייצג:

תקציב המדינה צריך לעבור כמדומני עד החמישה עשר לחודש. כמה כתבות קראתם בסוף השבוע בנושא? כידוע זה נושא הרבה פחות חשוב מאיזה מרפסת בהתנחלות או פרגולה בבית בו אתם גרים. כי מה חשוב יותר לקרוא ראיונות בלתי נגמרים עם חיים רמון או איזה דיון מעמיק אפילו באחד מנושאי התקציב, למשל החינוך או הבריאות.

כי אחרי שייקבע התקציב לשנים 2009 ו-2010, הדיבורים על רווחה וצדק חברתי יהיו תיאורטיים כי אי אפשר יהיה, וגם לא יהיה רצון, להוסיף תקציבי ביניים לנושאים החשובים באמת לחיי היום יום של האזרחים. יש פה ממשלה וראש ממשלה שחיים בעולם אידיאולוגי, הן מדיני והן כלכלי, שהם יצרו לעצמם, וכל קשר בינו לבין המקום והעולם בו אנו חיים הוא מקרי בלבד

למאמר המלא באתר העוקץ